שימושים רפואיים בצמחי המדבר
מאמר זה יעסוק בסקירת צמחי המדבר הנפוצים ובשימושים העיקריים שלהם לטובת רפואת האדם. הידע אודות צמחי המדבר מבוסס על הרפואה הבדואית העממית אשר באופן טבעי השתמשה בצמחי מרפא מאזורי המחייה של הבדואים לרפואת חולים ולהקלה על סבלם.
ברפואה הבדואית, כמו גם ברפואה הסינית הצורה הפיזית של הצמח היא בעלת משמעות רבה ולעיתים קרובות איבר מסוים יקבל טיפול בצמח שדומה לו חיצונית.
דרכי השימוש בצמחי המדבר
על פי הרפואה הבדואית כמעט לכל צמח ישנם סגולות רפואיות כלשהן, לעיתים השימוש יהיה בחלקים מסוימים של הצמח (שורש, גבעול, עלים, זרעים), לעיתים בכל חלקי הצמח ולעיתים באפר של הצמח לאחר שריפתו. ניתן למצוא במסורת הבדואית גם אמונה בהקשר למקום ולמועד קטיפת כל צמח וצמח על מנת להפיק ממנו את מירב התועלת. יש צורות שונות לשימוש בצמחי המדבר ועל אף שהצמחים נקטפים מאזורים שונים, מדהים לראות כי אופני השימוש זהים:
א. דרך הפה- אכילת חלקים מצמח או חליטת תה מהצמח ושתייתו
ב. עיסה- ריכוז של מספר צמחים אשר עוברים תהליך של מיצוי והפיכתם לכדי עיסה מיובשת אשר ניתן להיעזר בה במקרה הצורך
ג. שימוש חיצוני- הכנת משחה מהצמח בשילוב עם חמאה, או חבישה באמצעות עלים
ד. סאונת אדים
ה. עישון הצמח
ו. סירופ/ סוכריות מן הצמח- בד"כ על ידי טפטוף של תמצית הצמח על קוביית סוכר. בעיקר על מנת להקל על ילדים את נטילת התרופה המרה.
ז. שימוש מאגי
שמות הצמחים והשימושים הרפואיים
לענת המדבר (בערבית- שיח) צמח אשר נחשב ל "מלך עשבי המרפא של המדבר". משמש למגוון חולאים, ביניהם-לטיפול בהצטננות, בסוכרת, דלקות עיניים, שיעול, בחילות, לחץ דם, כאבי בטן, תולעים, הקאות, חום, חוסר תאבון וחיזוק הקיבה. נחשב לצמח אשר מחזק את הרחם, שומר על הריון ומונע הפלה בעיקר בקרב נשים הנוטות להפיל. השימוש באמצעות חליטת העלים במים ושתיתם, בישול בחמאה או בשמן זית.
כתלה חריפה (בערבית קתילה או סלימנאיה)- צמח המשמש לטיפול במחלות לב, שיעול, שפעת, חום גבוה, כאבי בטן והרעלות. השימוש בצמח נעשה באמצעות חליטת תה ענפים או עלים ובטבילה באמבט אשר הושרו בו עלים וגבעולים.
אכילאה ריחנית (בערבית- גיסום)- צמח המשמש לטיפול בסוכרת, מיחושי בטן, כאבי פרקים, שיעול, חום ופתיחת דרכי הנשימה. אופני השימוש בצמח הינם טבילה באמבט שהושרו בו גבעולים, עלים ופרחים, שהייה בתוך אדים וחליטת תה מן העלים.
לענת יהודה (בערבית- בעיתראן)- צמח המשמש לטיפול בבעיות במערכת העיכול כגון דיזנטריה, שלשול, עצירות ותולעים. כמו כן משמש הצמח לטיפול בהכשות נחש ועקיצות עקרב. השימוש בצמח נעשה באמצעות כתישת העלים לעיתים בשילוב עם שמן זית ובצל, חליטת תה מו הזרעים ולעיסת העלים.
אזובית המדבר (בערבית- זועיתרי)- צמח המשמש לטיפול בכאבי בטן, כאבי גב, כאבי פרקים, שיעול ופתיחת דרכי הנשימה. השימוש בצמח נעשה באמצעות חליטת תה מן העלים, השרייה בשמן זית ושאיפת אדים.
פרעושית גלונית (בערבית- רבל)- צמח זה שימש כתרופה לכאב ראש, כאב בטן, פתיחת דרכי הנשימה, טיפול בכאבי פרקים, נזלת ושיעול. כמו כן משמש הצמח כדוחה פרעושים וכתבלין לתה. השימוש בצמח נעשה בעיקר באמצעות חליטת תה מכל חלקי הצמח העל- קרקעיים, שאיפת אדי המים וטבילה באמבט.
רותם המדבר (בערבית- רתם)- משמש לטיפול בנקעים ושברים, בפצעים מזוהמים בעור, בכאבי פרקים, כאבי גב וכאבי בטן. נחשב כמסייע בשיתוק זמני בגפיים ובעקרות. אופני השימוש בצמח הם רבים ומגוונים וכוללים אמבט על ענפי הצמח, ערבוב קצות הענפים עם בצק ושהייה באוהל מלא באדי חליטה מן הצמח.
געדה מצויה (בערבית- ג'עדה)- צמח אשר משמש לטיפול בהתכווצויות מעיים, לטיפול בנזלת, חום והצטננות, בחילה בזמן הריון, הקלה על חולשה בזמן הווסת. הצמח מועיל בטיפול בסוכרת ובתולעים במערכת העיכול. השימוש בצמח נעשה באמצעות חליטת תה מן הגבעול ומספר עלים, שאיפת האדים ועיתים אכילת ביצים מטוגנות עם עלי הצמח.
מלוח קיפח (בערבית- קטף)- צמח המשמש לטיפול בסוכרת, כאבי שרירים ובעיות לב. כמו כן הצמח מועיל בהפרעות במערכת העיכול כגון כאבי בטן, שלשול ותולעים. השימוש בצמח נעשה באמצעות חליטת תה, אמבט ואף בישול העלים, סחיטתם והשרייתם בחלב.
שבר לבן (בערבית- חריימלאן או חרג'ל)- צמח בעל רעילות ובעל אלמנטים נרקוטיים משמש לרפואה מאגית. נחשב למסייע בכאבים בשיניים, בפרקים, באיברים ובגב. השימוש בו לצורך כך נעשה באמצעות לישת הגרעינים בשומן של עז ובמים, שריפתם ונשימת האדים תוך כדי הזעה. הצמח שימש גם להפלת עוברים לא רצויים תוך סיכון חיי האישה. בנוסף שימוש הצמח גם כסם.
יחנוק המדבר (בערבית הלוק או דונון)- צמח אשר משמש בזכות צבעו לטיפול בצהבת. כמו כן משמש הצמח להקלה במקרים של פציעות וחתכים, אבנים בכליות, שלשול, עצירות בדרכי השתן. השימוש בצמח נעשה באמצעות השריית הפרחים או שברי השורש במים לצורך חליטת תה וכן בכתישת השורשים לאבקה תוך ערבוב בחלב.
טופל אדום (בערבית- ט'רטוט או זיב אל ארד)- צמח טפיל אשר נטפל לשורשי שיחים במדבר. שימושיו רבים ומגוונים- שימש לטיפול במחלות דם, פצעי מלחמה, אולקוס, בעיות עיכול שונות, חיזוק החניכיים והשיניים, טיפול בפריחות בעור וטיפול בטחורם. כמו כן שימש לטיפול בבעיות מין וכאפרודיזיאק לגברים. השימוש בו נעשה לרוב באמצעות טחינת אבקה מהצמח ובליעתה. כיום נדיר למצוא את הטופל האדום בעקבות שימוש יתר.
באשן שלושת העורקים (בערבית- סמווה או אפאינה)- צמח אשר יוחסה לו רעילות אשר מסוגלת לנטרל רעלים אחרים. משמש לטיפול בהכשות נחש, עקיצות של עקרבים, צרעות ודבורים, מחלות עור, סכרת ולריפוי פצעים פתוחים ושריטות עמוקות. השימוש בו נעשה בצורת כתישת העלים, תוך ערבוב עם שמן זית.