במשך כמעט שלושה עשורים שאני נושמת את אוויר המדבר, זכיתי לחוויה נדירה ומרגשת במיוחד. העברתי תקופה יקרה מפז בחברתם של זקני וזקנות השבטים הבדואים, ולמדתי מהם את סודות הריפוי הפיזי והרוחני שעוברים מדור לדור. ההקשבה לסיפוריהם, ההתבוננות בטקסי הריפוי העתיקים
"כדי שלב – נחושת יהפוך ללב – זהב,חפש מתכון אצל אלכימאי דרוויש."(ג'לאל – אדין רומי) באזורי המדבר, בין שיחי הלענה לרוח השרבית, התקיימה במשך דורות מסורת ריפוי חיה.דרך חיים שלמה, המחברת בין הגוף, הנפש, הרוח, הצמח והאמונה. בתחילת המאה הקודמת
“הבדואים אוכלים מעט וסובלים רעב לעיתים קרובות…האוויר שבו הם מצויים נקי מכל עיפוש…על כן אין הרופאים מצויים במדבר כלל…הסיבה היחידה לכך היא שאין בהם צורך”(אבן ח’לדון, המאה ה-14) במילים אלה מתאר הפילוסוף הערבי אבן ח’לדון את אורח חייהם של הבדואים,
תמצית מדברית מרוכזת במיוחד, אנטי- אייג'ינג למניעת מחלות, ניקוי רעלים וחיזוק מערכת החיסון. צמח הקיסר של התמצית הינו לענת יהודה. הלענה ידועה כסם החיים, ה- "אליקסיר" של המדבר ויושביו.