חלום צלול עם שושנת המדבר
שושנת המדבר (או ורד יריחו ועוד שמות לה) היא צמח שלנצח מתעורר לתחייה, נפתח ומפיץ זרעים בכל פעם מחדש – כשפוגש מים ונסגר כשמתייבש.
יש שושנת מדבר אחת, שאני אוהבת לבקר, מידי פעם,
כבר שנים. היא חברה ומורה והשראה גדולה.
כשאני באה לבקר אותה, אני אוהבת להביא לה מים (בתרסיס שמכינה לה במיוחד) ואז גם לוקחת מראש
את הזמן… אוהבת להיות איתה כמה שעות,
עד שהיא נפתחת.
הפעם חיברתי אותה למכשיר שמתרגם אותות לצלילים
ונותן קול לצמחים. יצאו ממנה צלילים של קסם מדברי ומיוחד…תהנו 
כשאני באה…
יש לנו מעין טקס כזה
בו אני מרססת אותה במים ואהבה.
יושבת איתה, על האדמה.
ומחכה…
בסבלנות מדברית אינסופית
(לוקח לה הרבה זמן להפתח. כמונו)
ומקשיבה…
והיא בזמנה מתחילה להפתח. ולדבר. לאט לאט.
בדרכה הצלולה. ישירות לתוך התודעה.
לדבר על תהליכי עומק שלוקחים זמן וגם על זה שאין בכלל דבר כזה…זמן.
וסיפורים מרתקים על התחדשות.
על מוות ולידה.
חושבת על זה שזה מעניין לפגוש אותה, כבר שנים,
לפעמים יבשה ומכונסת. כמו אסופת זרדים.
ולפעמים פתוחה, מפיצה ופורחת.
וכמה טוב לראות את היופי שבכל שלב. גם שלנו…
נזכרת בזכותה לאפשר את התנועה וההתחדשות… יחד עם חוק שימור האנרגיה. האיזון העדין.
בין מוות ולידה. פנימה והחוצה. התכנסות ויציאה.
היא יודעת למות ויודעת להתעורר לתחיה, כל פעם מחדש. לנצח.
מסמלת את החיים שאחרי המוות.
את מעגל הגילגולים.
והתחייה מחדש.
את ההתכנסות שלנו לתוך המערה בתקופות של החלמה, חלימה ושינוי
ואז התקומה מחדש.
שוב ושוב.
התנועה של החיים.
היא מלמדת על חוק שימור האנרגיה – באלכימיה הקסומה שהיא עושה היא נראת לרוב חסרת חיים
ואז כשפוגשת מים…היא נפתחת, גדלה פורחת ומשחררת זרעים של הפרייה ואפילו מצמיחה פרחים קטנים.
מודה לה על ההשראה. על מופע ההתחדשות
על החוכמה
ולי על הסבלנות ועל הזכות
לשבת איתה – ככה פשוט, על האדמה ברוח הקרה… לכמה שעות קסומות וללמוד תחת שמיים מרהיבים ומופעי עננים.
היא מזכירה לי את הנצח…את זה שלא מת ולא נולד, מעולם.
נזכרת בנסיך הקטן שאמר:
"אם יש לי שושנה אני יכול לקטוף את השושנה שלי ולקחת אותה איתי. אבל את הכוכבים אתה לא יכול לקטוף!"
וחושבת שהכוכבים שלי דווקא שמחים להשאיר אותה באדמה. בדיוק על מקומה. ושגם מעניין לשאול אותה מה משמעות המקום בו גדלה, בדיוק על הנקודה.
שאלה לפעם הבאה…
מקשיבה לה שוב
מנגנת
כשפתוחה.
ונפרדת להפעם ומודה על הזכות לבקר במקום יפה כל כך.
בלב שלי ובלב של המכתש המרגש.
באהבה
נטעלי